במצבים של חוסר ודאות, סכנה בטחונית או עומס רגשי – הגוף לא נשאר אדיש. רבים מאיתנו חשים בתקופות כאלו כאבים בגוף, ודווקא הגב התחתון נמצא במוקד. אבל למה זה קורה?

מה זה "לחץ" (Stress)?

לחץ הוא תחושת מתח – רגשית או גופנית – שיכולה להופיע בעקבות כל מצב שמאתגר אותנו: עומס, חוסר ודאות, פחד, כעס או תסכול. מדובר בתגובה טבעית של הגוף, שנועדה להכין אותנו להתמודדות עם איום או דרישה מנטלית.

לחץ קצר מועד יכול לעיתים להיות חיובי – הוא מעורר אותנו לפעולה, לריכוז, ולביצועים גבוהים יותר כשצריך "לתפקד תחת אש" (עם או בלי מרכאות). אבל כשמתח נמשך לאורך זמן, הגוף כבר לא מצליח להישאר באיזון – ומתחילים להופיע סימנים פיזיים.

איך סטרס משפיע על הגוף?

כאשר אנחנו בלחץ ממושך, מתרחשים כמה שינויים בגוף:

• המערכת הסימפתטית פעילה יתר על המידה – זה אומר יותר אדרנלין, יותר מתח שרירי.

• השרירים סביב עמוד השדרה לעתים מתכווצים באופן ממושך – במיוחד זוקפי הגב ושרירי האגן.

• מערכת העצבים נהיית רגישה יותר לכאב – תופעה שנקראת "רגישות מרכזית" (Central Sensitization).

• לעתים רמת הפעילות הגופנית יורדת – פחות תנועה, יותר ישיבה ודריכות.

כל אלה ביחד מייצרים את הקרקע המושלמת לכאבי גב תחתון, גם בלי פגיעה פיזית ברקמות.

מספר רב של מחקרים מצא קשר מובהק בין מתח נפשי ממושך לבין כאבים כרוניים – במיוחד בגב התחתון. במחקר שפורסם ב-Spine Journal נמצא שסטרס פסיכולוגי הוא אחד מהגורמים החזקים ביותר להתפתחות כאב גב כרוני. מחקרים אחרים הראו שמתח נפשי גורם להפעיל קבוצות שרירים ספציפיות – למשל זוקפי הגב – גם במנוחה.אפילו בזמן אירועים לאומיים כמו מגפות, מלחמות או אסונות טבע, נמצא שיש עלייה בתלונות על כאבי גב וצוואר, גם באוכלוסייה שלא נפגעה פיזית.  (Flor et al., (1992))

מעגל קסמים של כאב ומתח

לחץ עלול להוביל לכאב → הכאב מגביל את התנועה → הפחתת פעילות מגבירה עוד יותר את המתח → וחוזר חלילה. זהו מעגל שקשה לצאת ממנו – אבל זה אפשרי.

אז מה אפשר לעשות?

הדבר החשוב ביותר להבין הוא שהכאב אמיתי לחלוטין – גם אם הוא נובע מלחץ ולא מפגיעה מכנית.

מה כן עוזר?

• פעילות גופנית מותאמת ומדורגת (ולא בהכרח מנוחה!) הפסקת תנועה מוחלטת דווקא מחמירה את המצב. פעילות מתונה – אפילו הליכה יומית קצרה או תרגילים פשוטים בבית – מסייעת לשחרר מתח, להזרים דם, ולהפחית כאב.

• תרגילי נשימה והרפיה נשימה עמוקה ואיטית יכולה להרגיע את מערכת העצבים, להפחית מתח שרירי ולשפר את היכולת של הגוף להתמודד עם כאב. אפילו 3–5 דקות ביום עושות הבדל.

• זיהוי מצבי סטרס וניסיון להפחית אותם חשוב לשים לב מתי הגוף "מתכווץ" בעקבות מחשבה, פחד או חדשות מטרידות. ברגע שמזהים – אפשר להתחיל לשנות תגובה: לעצור, לנשום, לזוז.

• שינה מספקת שינה היא מנגנון ההתאוששות המרכזי של הגוף. חוסר שינה מגביר רגישות לכאב, מחליש את השרירים ואת הסבלנות שלנו – לכן חשוב להקפיד על שינה רציפה ואיכותית ככל האפשר.

• שמירה על שגרה בסיסית גם בזמנים לא יציבים שגרה היא עוגן – אפילו אם מדובר רק בארוחות קבועות, יציאה יומית מהבית, או כמה דקות של תרגול קבוע. הגוף אוהב יציבות.

• הפחתת חשיפה לחדשות ומידע מטריד מעקב מתמיד אחרי עדכונים מעלה מתח מנטלי, גם אם לא שמים לב לזה מיד. לפעמים הפסקה מודעת מהחדשות – אפילו רק לשעה–שעתיים ביום – תורמת רבות לבריאות הנפשית והפיזית.

• ליווי מקצועי לפי צורך – פיזיותרפיה + תמיכה רגשית.

  כאבים שמתמשכים או מחמירים שווים בירור מקצועי. פיזיותרפיסט/ית יכולחפ לבנות תוכנית שמפחיתה עומס ומחזקת. ואם יש עומס רגשי – גם שיחה עם מטפל רגשי יכולה לשחרר הרבה מהלחץ שנצבר.

לסיכום

הגב שלך לא עובד לבד – הוא חלק ממערכת שלמה שמושפעת מהגוף בעיקר, אך גם מהנפש. כאב גב בתקופות לחוצות הוא תופעה מוכרת, ולרוב הפתרון נמצא בשילוב של תנועה, הבנה וסבלנות.

אם אתה או את חווים כאב גב בתקופה כזו – אל תתעלמו ממנו, אבל גם אל תיבהלו. אפשר וצריך לטפל בזה.